החלטה בתיק בש"א 1569/08

פתח - דבר

1.         בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט זה (מותב השופטים: חבש, דרורי וענבר), מיום 6.2.08, בע"א 9682/06 - במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים והמבקשת חויבה בתשלומם של פיצויים למשיבים בשל ירידת ערכו של בניין המגורים שבבעלותם. כן חויבה המבקשת לשאת בהוצאותיהם של המשיבים, כשם שהובהר בפסק הדין, ובשכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טענותיה של המבקשת

2.         ב"כ המבקשת ציינה בבקשתה, כי היא שוקלת להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין שהרי לדידה, שגה בית משפט זה בדחייתו של הערעור ובדחיית טעמיה של המבקשת לדבר.

3.         בהמשך לאמור טענה ב"כ המבקשת, כי באם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין כמבוקש, תצטרך המבקשת להעביר לידי המשיבים סכום כספי גדול ובלתי מבוטל, ובאם תתקבל בקשתה לרשות ערעור וכן יתקבל ערעורה בהמשך לכך, הרי היא חוששת, שלא יהא לה למי לחזור בדרישה לקבל הכסף בחזרה. ב"כ המבקשת הבהירה, לעניין זה, כי המשיבים המחו זכויותיהם שבפסק הדין לצד ג' (בנק "מרכנתיל דיסקונט") ובאם יועברו אליו כספי הפיצויים, יקשה על המבקשת להשיגם בחזרה, באשר צד ג' הנמחה אינו חלק מן ההליך דנן. המבקשת לעומת זאת, לטענת באת-כוחה, הנה רשות מקומית כך שאין כל חשש, שלא תוכל לעמוד בסכום הפיצוי שהוטל עליה לתשלום כאמור, אף אם יידחה מועד התשלום.

4.         לחילופין נתבקש בית המשפט, באם תידחה הבקשה הנוכחית, לעכב ביצוע פסק הדין למשך 10 ימים, לשם קבלת הפרטים הדרושים למבקשת (כפי שנתבקשו מאת ב"כ המשיבים), וזאת לצורך תשלום כספי הפיצוי באמצעות העברה בנקאית. 

תגובת המשיבים

5.         ב"כ המשיבים ביקש לדחות הבקשה האמורה בהבהירו תחילה, כי סיכוייה של המבקשת בבקשת רשות הערעור הנם קלושים ביותר, היות ואיננה עומדת בסטנדרטים המקובלים לכך. עוד ציין ב"כ המשיבים, כי התביעה המקורית הוגשה לפני למעלה מעשור שנים והמשיבים נאלצו להמתין פרק זמן ארוך לפסק הדין לטובתם. משניתן פסק הדין כעת, בחלוף 11 שנים לערך, לאחר ששתי ערכאות משפטיות נתנו פסיקתן האמורה ובית משפט זה אף ביטל עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום (עד לתום בירור העניין בערכאה הנוכחית כערכאת הערעור), אין כל צידוק בעיכוב ביצועו כעת. עוד טען ב"כ המשיבים, כי אין כל צידוק לעיכוב ביצועו של פסק הדין, ולו לימים מספר, לצורך מילוי דרישותיה המקדמיות של ב"כ המבקשת (בדבר העברת הפרטים הדרושים לה, לדבריה), הרי אין באלה, אלא משום ניסיון נוסף של המבקשת לדחות קיומם שלחיוביה.

דיון

6.         כלל ידוע הוא לכל, כי הזוכה בדינו זכאי לקבל לידיו פירות זכייתו מיד בהינתן ההחלטה המזכה. הדבר מוצא ביטויו בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הקובעת למעשה, כי בעצם הגשתו של ערעור אין כדי לעכב ביצועה של ההחלטה - אודותיה מערערים. בית המשפט, הנדרש לעיכוב ביצועה של החלטה שיפוטית, יבחן שני הפרמטרים הבאים: האחד, סיכויי הצלחתו של המבקש בערעורו; השני, מאזן הנוחות - במסגרתו יש לבחון השאלה, האם יהא זה מן הנמנע או לכל הפחות קשה - באם יזכה המערער בערעורו לאחר שיבוצע כבר פסק הדין - להשיב המצב לקדמותו. שקילת הפרמטרים האמורים תביא לשמירה על האיזון בין זכותו של התובע (הוא הזוכה) לממש זכייתו מחד, לבין השמירה על האינטרס של החייב, אשר הגיש הערעור, שלא לעמוד בפני שוקת שבורה באם יזכה בערעורו, מאידך (ראו א' גורן סוגיות בסדר הדין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג) בעמ' 526-527).

7.         פסק דין, המטיל חיוב כספי - כבענייננו, יעוכב לעיתים נדירות בלבד, שהרי על פי רוב, אין המדובר בפסק דין, אשר מעצם טבעו, הנו בלתי הפיך. בית המשפט, הנדרש לשאלת עיכוב ביצועו של פסק דין כספי, יניח הדגש על מאזן הנוחות, כך שיהא על המבקש להראות, כי אם יזכה בערעורו, לא יוכל לגבות כספו בחזרה מן הזוכה, וערעורו יהפוך לעניין אקדמי גרידא (רע"א 8317/06 טהוליאן ואח' נ' ג.מ.ח.ל חברה לבנייה (1992) בע"מ, פורסם באתר המשפטי "נבו").

ככל שנוגע הדבר לשאלת סיכוייו של ערעור על פסק דין, המטיל חיוב כספי, אזי אפשר שניתן יהא לעכב ביצועו אם יוכח, כי בית משפט קמא נתפס לכלל טעות בפסיקתו, טעותו זו גלויה וברורה, אלמלא טעותו היה פוסק בית המשפט אחרת וכן סביר להניח, כי פסק דינו של בית משפט קמא ייהפך על פיו בערעור (בש"א 7875/96 ע.ר.מ רעננה לבנייה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב(3) 285, 287). 

8.         ב"כ המבקשת טענה כזכור, כי אם תיאלץ מרשתה לשאת בחיוביה מכוחו של פסק הדין כבר בשלב זה, ישנה האפשרות, כי לא תוכל להשיב כספה בעתיד לכשתזכה בערעורה ואם כה יהא. ב"כ המבקשת ביקשה להוכיח טענתה האמורה תוך שהציגה פניותיו של ב"כ המשיבים לביצוע התשלום לאלתר ופנייתו של בנק "מרכנתיל דיסקונט" להעברת סכומי הפיצויים לידיו, לאחר שזכויותיהם של המשיבים בכספים אלה הומחו לזכותו. אין חולק, כי בהעברת הכספים לידי צד שלישי, אשר אינו שייך להליך הנדון ואינו חלק הימנו, עלול להתעורר קושי מסוים, ככל שנוגע הדבר לדרישה להשבתם בעתיד. יחד עם זאת והגם שאין להקל ראש בטענתה האמורה של המבקשת, הרי אין בה משום הוכחה להיעדר אפשרות להשבת הכספים כליל עם העברתם לידי צד ג' הנמחה, ולא עלה בידה של ב"כ המבקשת להוכיח אובדן הכספים, כנטען.

נוסף לכך אין להתעלם מן העובדה, שלצד שיקולי מאזן הנוחות האמורים, ניצב גם פרמטר נוסף, המחייב בבחינתם של סיכויי הערעור, כאמור. התביעה דנן נדונה ונבחנה בבית משפט השלום ותוצאותיה אושרו בערעור, אשר הוגש מטעמה של המבקשת, גם בבית משפט זה. המבקשת עומדת על טענותיה ומבקשת להוכיחן במסגרתו של ערעור לבית המשפט העליון, אך עליה לקבל הרשות לדבר קודם לכן. משכך, וכשהמדובר הוא בהחלטות, אשר נבחנו כבר קודם לכן בשתי ערכאות, ינקוט בית המשפט העליון על פי ההלכה הנוהגת, שיטת סינון, כאשר הפרמטר העיקרי שבה הנו העניין הקיים לציבור הרחב בבירורה הנוסף של הסוגיה. הלכה ידועה היא, כי בית המשפט העליון לא ייתן אז דעתו אך גבי נכונות החלטתה של הערכאה הקודמת אלא יעניק משקל של ממש לשאלה, האם ישנה חשיבות משפטית או ציבורית, התומכת בבירורה של הסוגיה בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). במצב הדברים האמור, משלא הראתה המבקשת כל עילה מיוחדת כמבוקש, העשויה לתמוך בבקשתה לרשות ערעור בעליון ומשלא נגלתה על פני הדברים כל סוגיה עקרונית שהיא, המחייבת בבירור נוסף, אין לומר, כי סיכויי הערעור גבוהים המה. אשר על כן, יש לאפשר למשיבים ליהנות מפירות זכייתם בחלוף כעשור ומעלה מכך, ממועד הגשת תביעתם לבית משפט השלום.

סיכומם של דברים

9.         משלא עלה בידה של המבקשת להוכיח סיכויי ערעורה ולהראות, כי מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה לטובתה, יש לדחות בקשתה.

            המבקשת תשא בהוצאותיהם של המשיבים בסך כולל של 2,500ש"ח בצירוף מע"מ.     

ניתנה היום, י"א באדר ב תשס"ח (18 במרץ 2008), בהעדר.

המזכירות תמציא העתקי ההחלטה לב"כ הצדדים .